#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמה. זיז טפח יכול למחות פחות מטפח אין יכול למחות. 1) בזיז טפח מי יכול למחות במה ימחה ומדוע 2) בזיז פחות מטפח מי אינו יכול במה אינו יכול ומדוע? 	"1) לרשב""ם בעל החצר יכול למחות בבעל הגג שלא יוציא זיז טפח שלא למלאות אויר חצירו,ואין זה חשיב זה נהנה וזה לא חסר משום שכשישתמש יש היזק ראיה. לתוס' (ד""ה עד) אפילו בעל הגג יכול למחות בבעל החצר משום שבטפח יכול לתלות דברים גדולים המכבידים על הכותל או אם יניח עליו כלי מלא מים וישפך ויתקלקל הכותל, ובעל החצר יכול למחות בבעל הגג משום היזק ראיה ומיירי תוך ג', אבל אחר שהחזיק אין יכול למחות בעל החצר בבעל הגג. ועוד פירשו דדוקא אחר גי איירי ויכול למחות בעל הגג בבעל החצר שלא ישתמש בזיזו כיון שהחזיק. ולפי' זה בתוך ג' בעל הגג לא יוכל למחות בבעל החצר מלהשתמש, דהיזק ראיה ליכא מהחצר לגג ואי משום שבעל הגג רוצה להשתמש בזיז לבדו יכול בעל החצר לומר לו אני יכול לסלקו לגמרי.<br>2) לרב הונא בעל הגג בבעל החצר אינו יכול למחות ולומר אל תשתמש בזיז שלי, שהרי כשישתמש בעל החצר ויתלה חפציו בזיז לא יראהו לבעל הגג שהוא תחתון לו וליכא היזק ראיה, ואינו יכול למחות שממלא מקום זיזו שהרי יכול בעל החצר לחתכו לזיז אם ירצה. א""נ אינו יכול למחות בבעל החצר אם בא לקבוע זיזים סמוך לכותלו דהא ליכא היזק ראיה. לרב יהודה אפילו בעל חצר בבעל הגג אינו יכול למחות שלא יוציא זיז פחות מטפח בתחלה א""נ שלא ישתמש בזיז שהוציא כבר, דא""ל בעל הגג לבעל החצר לשום תשמיש לא חזי לי האי זיז כל שהוא שאלך ואעמוד עליו ואראה בחצירך בעלילה זו, ולא חזי אלא למיתלי ביה חפצי, וכיון שיכולני לתלות בחזרת פנים אם אסתכל<br>בחצירך אהא נתפס כגנב, והלכך ליכא היזק ראיה. והוסיפו התוס' (ד""ה ואפילו) שאין לחשוש שמא יפול מה שיתלה בעל הגג על ראשו של בעל החצר משום שאינו עומד כל שעה תחת הזיז א""נ שבדבר התלוי אין חוששים לנפילה. [ולרב הונא יכול למחות שחשש שכישתמש בזיז מתוך שיפחד ליפול או שיטען שפחד ליפול לא יהפוך פניו, והלכך איכא היזק ראיה[."	בבא בתרא נט. - נט: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמו. ת""ר מעשה באדם אחד שפתח חלונותיו לחצר השותפין ובא לפני ר' ישמעאל בר רבי יוסי אמר לו החזקת בני החזקת ובא לפני רבי חייא אמר יגעת ופתחת לך יגע וסתום. במאי פליגי? "	"הרשב""ם פירש שר' ישמעאל בר רבי יוסי סבר שבפניו לאלתר הויא חזקה ורבי חייא סבר דלא הויא חזקה עד שלש שנים <sup>קלה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלה.  והרשב""א כתב שהרי""ףבתשובותיו פירש שלר' ישמעאל לאלתר הויא חזקה ולר' חייא לעולם אין לו חזקה.</span>"	בבא בתרא נט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמז. האם רשאי לקחת בית בחצר אחרת ולפותחו 1) לחצר השותפים ומדוע 2) לביתו כדי שיכנס ממנו לחצר השותפים? 	"1) אסור מפני שמרבה עליהם את הדרך שנתרבו הנכנסים ויוצאים בחצר וליכא צניעות כדמעיקרא.ת. 1)  <sup>קלו</sup> 2כתבו התוס' (ד""ה לקח) שאסור<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלו.  והרשב""א כתב שכן פירשו רוב המפרשים אבל הרי""ף והרמב""ן כתבו שמותר, שכל שהיא פתוחה בתוך ביתו אינו עשוי להכניס שם דיירים, כיון שאין להם דרך אלא עליו.</span>"	בבא בתרא נט: - ס. ותוס'		
